נתחיל בתשובה הקצרה, כי אני יודעת שאת במשימה: בחרי את העגילים לפני שאת בוחרת את הבגדים. מה שאת מוסיפה בסוף הוא זה שקובע את מצב הרוח, וברגע שאת מבינה את זה, אפשר להפעיל את כל המלתחה בשלושה מצבים. אני קוראת להם קלאסי, אופנתי ועם נוכחות.
פעם הייתי מתלבשת כמו אישה נורמלית. הבגדים קודם, התכשיטים כמחשבה בדיעבד, מבט קצר במראה, וחרטה קלה כבר בצהריים. ואז שמתי לב שלכל לוק שקיבלתי עליו מחמאה היה משהו אחד במשותף, וזה אף פעם לא היה הג׳ינס.
הבגדים מספרים לאנשים לאן את הולכת. התכשיטים מספרים להם באיזה מצב רוח את.
מצב קלאסי
זו הגרסה שלי עם עגילי יהלום צמודים, סריג חלק ושיער אסוף. היא שקטה וקצת מוקפדת, מהסוג שאף אחד לא בדיוק יודע לתאר, אבל כולם סומכים עליו. אני בוחרת בה לפגישה שבה אני רוצה שייקחו אותי ברצינות, ולארוחת הערב שבה אני רוצה שיזכרו אותי בלי להתאמץ. נקודת אור קטנה ליד האוזן, ושום דבר שמתחרה בה. ביום שקט, יהלומים אומרים הכול.
מצב אופנתי
במצב אופנתי אני מפסיקה להיות הגיונית. חישוקים עם צורה, שרשרת עם קצת משקל, טבעת עם דעות משלה. הבגדים יכולים להישאר פשוטים, ובינינו, עדיף שכך, כי התכשיט הוא זה שמדבר. זה המצב שלי ליום שישי, לפתיחת תערוכה שלא הייתי בטוחה שהוזמנתי אליה, ולימים שבהם המעיל משעמם ואני מסרבת להיות משעממת.
מצב של נוכחות
במצב של נוכחות יש תכשיט אחד, ורק אחד. צמיד רחב, שרשרת קולר שיושבת בבסיס הצוואר כאילו היא משלמת שם שכירות, עגילים שזזים כשאת זזה. הכלל שלי פשוט: אם התכשיט צועק, כל השאר לוחש. סריג שחור, מכנסיים מחויטים, שום דבר עם דוגמה, ולתת לתכשיט את הבמה.
החלפת מצב בעשר שניות
החלק הכי טוב במצבים האלה הוא שאפשר להחליף ביניהם בלי להחליף בגדים. אותו גולף שחור, אותם מכנסיים. בבוקר אלה עגילים צמודים — קלאסי. אחרי העבודה אני מחליפה לחישוקים — אופנתי. לארוחת הערב שרשרת הקולר יוצאת מהתיק — עם נוכחות. אף אחד אף פעם לא שם לב שהלוק נשאר אותו לוק. שמו לב שמצב הרוח השתנה.
איך לבחור את המצב שלך
אם את לא בטוחה, התחילי בקלאסי. אם משעמם לך, לכי על אופנתי. אם מתחשק לך שיסתכלו עלייך, לכי על נוכחות. ואם את רוצה את שלושתם, בדיוק בשביל זה יש תיק.